עשר שנים למאבק נגד גזל אדמותיו של הכפר בלעין – סולידריות ומאבק עד לניצחון!


www.the-isleague.com and www.thecommunists.net

 

אנו חברי וחברות הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית בישראל-פלסטין הכבושה (ISL), כמו גם חברינו וחברותינו בארגון הקומוניסטי העולמי – הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי(RCIT) מבקשים למסור לכם – תושבי ותושבות הכפר בלעין והכפרים הסמוכים, פעילי ארגון תנועת הסולידריות הבינאלומית (ISM), אנרכיסטים נגד הגדר וכלשאר פעילי המאבק מאורגנים ובלתי-מאורגנים, פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים, מסר של סולידריות ותמיכה במאבקכם הצודק עד לניצחון! אנו מצדיעים לכם!

כמו כן, אנו מבקשים למסור את תנחומינו למשפחות ההרוגים ובמיוחד בני משפחת אבו רחמה – באסם, ג’ואהרואשרף, שהקריבו את היקר להם מכל למען עצירת גזל האדמות ודיכוי תושבי הכפרים הפלסטינים על ידי משטר האפרטהייד הציוני. אנו מרכינים ראש בפני ההרוגים ומשפחותיהם ומביעים תקווה כי קורבנכם לא היה לשווא.

 

הישגי המאבק בעשר השנים האחרונות

 

לאחר עשר שנים של מאבק נגד גזל אדמות הכפר באמצעות חומת האפרטהייד, אין זמן טוב מזה לסקור את הישגיו ולגבש תכנית וחזון להמשך המאבק עד לניצחון – שחרור כל האדמות הנגזלות של הכפר וכל אדמת פלסטין הגזולה מן הים עד הנהר:

  1. במשך עשר שנים, שבוע אחר שבוע, בכל יום שישי, ללא הפסקה ובכל מזג אוויר, יצאו תושבי ותושבות הכפר בלעין והכפרים הסמוכים, בשיתוף פעילי הארגונים שצוינו לעיל ורבים אחרים, למחות באמצעים בלתי-אלימים נגד חומת האפרטהייד. זאת – למרות התנגדות המשטר הצבאי הציוני והדיכוי הברוטאלי והברברי של ההפגנות.

הדבר כשלעצמו מהווה הישג בלתי מבוטל, במיוחד בהתחשב בעובדה שבשאר הזירה הפלסטינית, מתקשה העםהפלסטיני לארגן את עצמו לכדי מאבק עממי המוני, כלומר אינתיפאדה שלישית ובעוד מאבקים אחרים, דוגמת זה של שיח’ ג’ראח, הלכו ודעכו. אין ספק כי המאבק העיקש של בלעין יהווה השראה של אומץ לב ונחישות למאבק ההמוני העתידי – שהוא הכרחי לסיום שלטון האפרטהייד הציוני בכל פלסטין.

  1. בזירה המשפטית, הצליחו תושבי בלעין לשנות את תוואי החומה ולהשיב לעצמם כ-700 דונם מאדמות הכפר שנגזלו. עם זאת, כ-1000 דונם נוספים נותרו בידי האפרטהייד.
  2. המאבק שלכם תרם רבות למאמצי בידודה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. תיעוד ההפגנות בכפר, עדויות, תמונות וסרטים ואף מיצגים אומנותיים שנעשו בהשראת המאבק הוצגו מעל כל במה אפשרית וחשפו את פרצופה האמיתי של מדינת ישראל כשלטון אפרטהייד אכזרי וגזלני. במיוחד נחשף השקר הגס כי דיכוי העם הפלסטיני וגזל אדמותיו מהווים הכרח בטחוני לשמירה על שלומם של היהודים-ישראלים.
  3. המאבק שלכם הדגים הלכה למעשה את עוצמתה אך גם את מגבלותיה של טקטיקת המאבק הבלתי-אלים. במשך שנים נמתחה ביקורת בזירה הבינלאומית כנגד השיטות שבהן נקטה תנועת השחרור הלאומי הפלסטיני. נטען כי השימוש בטקטיקת המאבק המזויין הובילה לקורבנות רבים אך הביאה להישגים דלים מדי שאינם שווים את כמות ההרוגים, הפצועים והנכים.

מאבק בלתי-אלים, טענו המקטרגים, השואב את השראתו מן המאבקים שהתרחשו תחת הנהגת גאנדהי או מרטיןלותר קינג או נלסון מנדלה, יביא להישגים מרחיקי לכת הרבה יותר. חלק אף הוסיפו וטענו כי זהו המפתח למיטוט משטר האפרטהייד והחלפתו במשטר דמוקרטיהנאמן למגילת זכויות האדם של האו”ם.

עשר שנים תמימות של מאבק בלתי אלים (למעט השלכת אבנים, סמלית בעיקר, מצד צעירי הכפר אך גםפרובוקטורים מסתערבים שהושתלו בכוונת מכוון על מנת לספק לצבא תירוץ לפזר את ההפגנות באלימות ובמהירות) לימדו אותנו שהפרחת הציפיות וההבטחות ביחסלמאבק הבלתי-אלים היו חסרות כל כיסוי – מוגזמות במקרה הטוב ורשלניות במקרה הרע. כמו המאבק המזוין, גם המאבק הבלתי-אלים גבה קורבנות בנפש והישגיו מול שלטון האפרטהייד הוכחו כחלקיים בלבד.

הסיבה המרכזית לכך היא שהמאבק הבלתי-אלים הנוכחי מתרחש מול יריב שאינו דובר את שפת אי-האלימותורואה בכל התנגדות לדיכוי שהוא מפעיל, כולל זו הנעשית על בסיס “חופש הביטוי”, כמעשה טרור שאינו שונה מירי טילים או דקירה באוטובוס. לראייה,פעילותו באו”ם של העומד בראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מכונה על ידי ממשלת ישראל “טרור דיפלומטי” ואילו חברי הכנסת הערבים, המגנים, בעיקרבמילים, על זכויותיו של העם הפלסטיני, מכונים “תומכי טרור” ואף טרוריסטים”.

 

בין מאבק בלתי אלים למאבק מזוין – הנכבה נמשכת

 

בעוד שלא ניתן להקל ראש בהישגיה ברמה העולמית של טקטיקת המאבק הבלתי-אלים, הרי שכאן בפלסטין לאניתן להתעלם ממספר עובדות פשוטות שדווקא מחזקות את טיעוניהם של תומכי המאבק המזוין: לא היה זה מאבק בלתי אלים שהוביל לנסיגה הישראלית מסיני, לא היה זה מאבק בלתי-אלים שהוביל לנסיגה הישראלית מאדמת לבנון, לא היה זה מאבק בלתי-אלים שהוביל לנסיגה הישראלית מרצועת עזה ובטח שלא היה זה מאבק בלתי-אלים שהוביל להכרה הישראלית בעצם קיומו של עם פלסטיני בעל זכות הגדרה עצמית.

אולם מנגד, כל הישג של המאבק המזוין התחלף במהרה בהגברת הדיכוי ובהאצת גזל האדמות של העםהפלסטיני: הסכם השלום עם מצרים (1979) והנסיגה מסיני איפשרו לישראל מרחב דיפלומטי וצבאי להמשיך ולהחזיק בשטחי הגדה המערבית ועזה, ליישב אותםבמתנחלים חמושים ואף לפלוש ללבנון (1982) בניסיון לטהר את קיני ההתנגדות הפלסטינית בתחומה (כשהשיא היה טבח סברא ושתילא);

הנסיגה הכפויה והעקובה מדם של ישראל מאדמת דרום לבנון, לאחר 18 שנות כיבוש והתנגדות מצד חזבאללה (2000), למעשה איפשרה לישראל לדכא במלוא העוצמה את האינתיפאדה הפלסטינית השנייה ואף לפלוש מחדש לשטחים ששוחררו בגדה המערבית (2002) וכמעט למוטט לחלוטין את הרשות הפלסטינית (מה שהאיץ את הפיכת אש”ף לשותף של ישראל בדיכוי ההתנגדות הפלסטינית בגדה ובעזה);

הנסיגה מרצועת עזה, בעקבות האינתיפאדה השנייה, ופינויים של כ-8000 מתנחלים איפשרו לישראל לאכלס את שטחי הגדה המערבית בכ-20 אלף מתנחלים נוספים, להפציץ מן האוויר, בנשק בלתי-קונבנציונלי, את תושבי הרצועה ללא חשש לנפגעים יהודים ואף להטיל מצור יבשתי, אווירי וימי במטרה להרעיב אותם ולמנוע כל רצון או יכולת מצדם להתנגד באופן אפקטיבי לכיבוש הציוני. אף על פי כן, ההתנגדות לא פסקה גם אחרי שלושה מבצעי טבח ברוטאליים נגד עזה (2006, 2008-9, ו-2014).

אין מנוס מלהכיר בכך שעצם הרצון והיכולת של העם הפלסטיני להמשיך ולהתנגד, להמשיך ולהיאבק למען הזכות לחיות בשוויון, ברווחה ובביטחון על אדמתו ואף לממש את זכותו הצודקת להגדרה עצמית בכל שטחי פלסטין, מאז שנות השלושים של המאה ה-20 ועד ימינו, מהווים פרק של גבורה בהיסטוריה האנושית והשראה למיליארדי בני ובנות עמים מדוכאיםבכל רחבי העולם.

אלא שבגבורה ובגאווה שהיא מעוררת אין די. הזמן אינו עוצר מלכת ובכל יום שעובר מתקרב העם הפלסטינילגורלם של עמים ילידים שלא הצליחו לשרוד בהצלחה את מעללי הקולוניאליזם האירופי הלבן, שהתנועה הציונית היא חלק ממנו – דוגמת האינדיאנים באמריקהוהאבוריג’ינים באוסטרליה. ההשוואה של הישות הציונית למדינת האפרטהייד של דרום אפריקה אולי נכונה ברמה המוסרית וההצהרתית, אולם בפועל היא מטעה. בעוד מטרת שלטון האפרטהייד הייתה להשתמש בילידים ככוח עבודה זול שיפתח את כלכלתה עד לרמת התפתחות שאינה מוכרת בכל יבשת אפריקה, הרי שמטרת השלטון הגזעני הציוני היא להביא לטיהור השטח שבין הים לנהר מערבים. הדבר נעשה הן באמצעים צבאיים כפי שנעשה ב-1948-1947 וב-1967, והן באמצעים כלכליים דוגמת רכישת נכסים ואדמות דרך חברות קש ותרמיות נבזיות מסוגים שונים.

 

מאבק סוציאליסטי מהפכני – הדרך היחידה למיטוט שלטון האפרטהייד הציוני ולשחרור כל פלסטין!

 

ראשית כל, נחזור, נדגיש ונבהיר מעבר לכל ספק, כי תהיה אשר תהיה טקטיקת המאבק הנכונה, הבחירה בדרךזו או אחרת נתונה אך ורק בידי המדוכאים הנאבקים עצמם, בהקשר הנוכחי תושבי בלעין והכפרים הסמוכים, ולא בידי אף גורם חיצוני אחר. הדבר ברור כשמש הן לחברים והחברות הישראליות והן לחברים ולחברות הפלסטיניות השותפות בבניית ארגון הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית בישראל-פלסטין הכבושה והזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי.

אנו נעמוד לצד העם הפלסטיני במאבקו לשחרור אדמתו ולעצמאות לאומית בכל דרך שלא יבחר. יחד עםזאת, תהיה זו פגיעה במאבק אם לא נשתף את בעלי בריתנו בהשקפתנו ביחס לניסיון ההיסטורי המצטבר של תנועת הפועלים המהפכנית העולמית, שחרתה, מאז ומתמיד, על דגלה את שחרור כלל האנושות מכלל צורות ואופני הדיכוי הקיימים בעולמנו.

אנו אומרים באופן גלוי, כי כל עוד קיימת מדינת ישראל לא ייפסק גזל הקרקעות במסגרת הניסיוןהבלתי-פוסק לטהר את פלסטין מתושביה הערבים והלא-יהודים האחרים. הניסיון ההיסטורי מוכיח כי פתרון השאלה הפלסטינית טמון אך ורק במיטוט מהפכני של שלטון האפרטהייד הציוני והחלפתו במדינה דמוקרטית רב לאומית השייכת לכל אזרחיה – ערבים, יהודים ומהגרי עבודה – בכל פלסטין, מן הים עד הנהר.

לדעתנו, הסיבה שהנהגת התנועה לשחרור פלסטין אינה מוליכה את המאבק לכיוון הזה (בינתיים) אינהטקטית או אסטרטגית אלא מעמדית. הקשרים העסקיים והכלכליים שלה עם בעלי הון בעולם הערבי, באירופה ובאמריקה, ואפילו עם בעלי ההון הציונים, כובלים אתידיה ואינם מאפשרים לה לפעול אלא למען השגת פירורי שליטה עצמית תוך ויתור מודע על 80 אחוזים מאדמות העם הפלסטיני ובפועל אף על יותר מכך, כמו גם עלזכות השיבה. יתר על כן, בדרכים ישירות ועקיפות היא נאלצת להעמיד את עצמה ככלי לשירות משטר האפרטהייד לשחד או לדכא במו ידיה את בני ובנות העםהפלסטיני במטרה למנוע מהם להמשיך ולהיאבק.

לכן אנו אומרים כי רק מעמד הפועלים מסוגל להוליך את המאבק לניצחון, משום שהוא חף ונקי מכלהאינטרסים האלה. רק מעמד הפועלים יכול לקיים ברית של אמת עם עובדי האדמה, הפלאחים, עם בעלי העסקים הקטנים, נוער, סטודנטים ושאר הקבוצות המדוכאותכגון נשים ולהט”ב. רק מעמד הפועלים יכול להעמיד בראש ההמונים הפלסטינים הנאבקים מפלגה סוציאליסטית מהפכנית, שתקח חלק בבנייתה של מפלגת פועליםמהפכנית עולמית, שתדע לשלב נכונה בין מאבק בלתי-אלים למאבק מזוין. רק מעמד הפועלים יכול ליצור ברית מאבק של כל מדוכאי האזור – מאירן ועד המגרב(ובראשם פועלי מצרים, שכבר הוכיחו בפועל את כוחם ויכולותיהם במאבק במשטר דיכוי אלים לא פחות מזה הציוני) שתוכל להכריע אפילו את עוצמתה הצבאית שלישראל.

לפיכך, המדינה שתוקם עם מיטוט האפרטהייד הציוני תהיה לא אחרת מאשר מדינת פועלים רב לאומית מן הים עד הנהר. במדינה זו יחיו ערבים, יהודים, מהגרי עבודה וכן הפליטים הפלסטיניםהשבים למולדתם, חיי שפע, צדק וחירות מהסוג שרק חברה סוציאליסטית יכולה להעניק לבני אדם. מדינה זו תקח חלק בבנייתה של פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון ותסייע בבנייתה של חברה סוציאליסטית עולמית.

 

אם את/ה שותף/ה לחזון שלנו, אינך לבד! הצטרף אלינו!

למען שחרור כל אדמות הכפר בלעין!

למען אינתיפאדה שלישית – עממית, דמוקרטית ובהנהגת מעמד הפועלים!

למען זכות השיבה של כל הפליטים הפלסטינים למולדתם!

למען שחרור כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים!

למען פלסטין אדומה וחופשית!

למען פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון!

למען בניית מפלגת פועלים מהפכנית של כל פלסטין!

למען בנייתה של מפלגת פועלים מהפכנית עולמית – האינטרנציונל החמישי!