הקפיטליזם הדועך .I

 

התקופה ההיסטורית הנוכחית שהחלה בשנת 2008 מתאפיינת בדעיכה דראסטית של כוחות היצור של הקפיטליזם. כפי שה-RCIT כבר פירט בעבר במספר רב של מסמכים, הדעיכה הזו באה לידי ביטוי במיתון עמוק ביותר בשנים 2008/9 ובהיעדרה של כל צמיחה דינמית מאז. לכך מצטרף גם המיתון הגדול הממשמש ובא.

 

אולם הדעיכה של כוחות היצור משתקפת בצורה הדרמטית ביותר בהידרדרות תנאי המחייה של מעמד הפועלים, האיכרות והעניים העירוניים בעולם - אלה מהווים את רוב רובה של האנושות. רשמית, יותר מ-200 מיליון בני אדם סובלים מאבטלה, אולם המספר האמיתי גבוה הרבה יותר. לפי נתוני האומות המאוחדות, 100 אלף בני אדם ברחבי העולם מתים מרעב מדי יום; כ-852 מיליון סובלים מרעב כרוני. המצב השערורייתי הזה מתקיים למרות העובדה שהעולם מייצר יותר מפי 1 וחצי מכמות המזון הנדרשת בכדי להאכיל כל בן אנוש ובת אנוש על פני כדור הארץ. בעולם שבו 2.2 מיליארד בני אדם חיים על פחות מ-2$ ליום (לפי נתוני 2011), רבים אינם מסוגלים להרשות לעצמם כמות מזון מספקת.

 

באותו הזמן אי השוויון גדל באופן דרמטי. על פי מחקר OXFAM האחרון, 2015, 62 האנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים באותה כמות הון בה מחזיקים 3.6 מיליארד בני אדם המצויים בחציון הכלכלי התחתון של האנושות. אולם זהו רק קצה הקרחון. אי השוויון בין המעמדות ובין העמים מעולם לא היה כה עצום ברמה הגלובלית. על פי המספרים של חברת קרדיט סוויס - מקור מידע שאיש לא יוכל להאשים בכך שהוא מחזיק באידיאולוגיה אנטי-קפיטליסטית - מיעוט זניח של 0.7% מאוכלוסיית העולם, המייצג בגדול את המעמד הקפיטליסטי הגלובלי, מחזיק ב-41% מן ההון העולמי. מעמד הביניים הגלובלי (7.7% מאוכלוסיית העולם) מחזיק ביחד את אותה כמות הון (42.3% מן ההון העולמי). 22.9% מאוכלוסיית העולם, אשר כנראה מהווה את מעמד הפועלים של המדינות האימפריאליסטיות ומעמד הביניים של העולם הסמי-קולוניאלי, מחזיק ב-13.7%, בעוד שרוב אוכלוסיית העולם (68.7%) - מהווה את מעמד הפועלים והאיכרים העניים של הדרום הגלובלי - מחזיק בשאריות בלבד, רק כ-3% מן ההון העולמי.

 

כפי שמרקס הזהיר, הקפיטליזם בתקופה של דעיכה הולך וממיר את אמצעי הייצור באמצעי השמדה. דוגמה לכך ניתן למצוא בשינויי האקלים וההשלכות שלהם, מהם סובלת אוכלוסיית מדינות רבות. מדענים משערים כי המשך מגמת השימוש באנרגיה מבוססת פחמן יביאו לשינויי אקלים שבתורם יגרמו ל-6 מיליון מקרי מוות בשנת עד 2030. הם מזהירים גם כי "אלמלא יינקטו אמצעי מנע משמעותיים, עד לשנת 2050 שינויי אקלים יזניקו את מספר בני האדם שאיבדו את מקום המחייה שלהם לכדי מיליארד."

 

דוגמה נוספת להפיכתם של אמצעי היצור לאמצעי זריעת הרס היא העלייה בהוצאות הצבאיות. המעצמות הגדולות - תחת הנהגת ארצות הברית ואחריה סין, רוסיה, צרפת בריטניה וגרמניה - מוציאות יותר מ-1.2 טריליון דולר על נשק ומערכות לחימה נלוות.

 

מספר המלחמות ומבצעי הכיבוש הגובר הוביל לעלייה דרמטית במספר הקורבנות ופליטי המלחמה. בסוריה לבדה, לפחות 470 אלף בני אדם קיפחו את חייהם כתוצאה מהתעקשותו של משטר אסד להחזיק בשלטון ובזכויות היתר. לפי ה-UNHCR, מספר פליטי המלחמה והמשבר הכלכלי עלה מ-42.5 מיליון ב-2011 ל-63.5 מיליון ב-2015, עלייה מזעזעת של 50% בתקופה של 4 שנים בלבד!

 

מה עומד מאחורי המשבר ההיסטורי של הקפיטליזם? אף על פי שלא ניתן להכחיש כי פוליטיקאים מסויימים וקפיטליסטים תאבי בצע קיבלו החלטות גרועות רחבות היקף והשפעה - ניתן לראות בבירור כי הן אינן הגורם העיקרי. מה שעומד בבסיס המיתון הכלכלי, מספר המלחמות הגובר, האסונות והאומללות הוא המנגנון הפנימי של השיטה הקפיטליסטית עצמה. הצבר ההון ההולך ומתרחב מוצא פחות ופחות הזדמנויות להשקעות נושאות רווחים. הדבר משקף את חוק נטיית שער הרווח ליפול שניסח מרקס ואף ראה בו את החוק החשוב ביותר של הכלכלה המדינית. כתוצאה מנטייה זו, מתגברת הסתירה בין האופי החברתי של כוחות היצור והשליטה הפרטית באמצעי היצור (קרי הרכוש הפרטי הקפיטליסטי), כמו גם התגברות הסתירה בין האופי הגלובלי של כוחות היצור ומדינת הלאום.

 

מסיבה זו, בניגוד לאמונה הרווחת בחוגים הרפורמיסטיים, הפופוליסטיים והצנטריסטיים, הסבל האנושי לו גורם אופן היצור הקפיטליסטי רווי המשברים אינו מוצא מענה דרך רפורמות (מדיניות כלכלית קיינסיאנית, "ממשלת שמאל" וכו'), אלא רק דרך ריסוק השיטה הקפיטליסטית הגלובלית עצמה במהפכה עולמית של מעמד הפועלים והמדוכאים. מהפכה זו תמוטט את המעמדות השליטים ותקים פדרציה עולמית של רפובליקות של הפועלים והמדוכאים.