שלום ולא להתראות – שמעון פרס

שלום ולא להתראות - שמעון פרס.docx
Microsoft Word Document 14.2 KB
שלום ולא להתראות - שמעון פרס.pdf
Adobe Acrobat Document 52.5 KB

 

 

שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, נקבר בטקס ממלכתי בירושלים. בניגוד לאלו המבכים את מותו, דמעותינו כחברי ארגון מהפכני סוציאליסטי שמורות אך ורק עבור הקורבנות שלו.  במלחמת 48, המלחמה בה ישראל גירשה בין 700 ל-900 אלף פלסטינים, הוא שימש יד ימינו של בן גוריון, האדריכל של הטיהור האתני. בראשית 1948 הוא פעל כראש המחלקה הימית של ישראל "שרותי ים". לאחר מכן הוא עבר לארה"ב בכדי לעסוק ברכישת נשק לישראל. היו אלו השנים בהן ישראל ירתה בפליטים שניסו לחזור.

 

ב-1952 הוא מונה למשנה למנכ"ל משרד הביטחון ושנה לאחר מכן למנהל הכללי של משרד הביטחון. הוא פיתח את הקשרים המיוחדים עם צרפת, ממנה נרכשו מטוסי קרב ובסיוע שלה הוא הקים את המערכת הגרעינית של ישראל, כולל בניית שני כורים גרעיניים. פרס היה אחד האדריכלים של מלחמת 1956, מלחמה אימפריאליסטית בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי והצרפתי כנגד מצרים. במלחמה זו למעמד הפועלים העולמי היה אינטרס במפלה של האימפריאליזם.

 

בתקופה זו בוצע הטבח בכפר קאסם. ב-1965 הוא יצא מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הציונית מפא"י והקים יחד עם בן גוריון מפלגה ימנית יותר בשם רפ"י. ב-1967 ערב המלחמה שנועדה להפיל את משטרו המתקדם יחסית של נאצר, הוא היה ממיסדי מפלגת העבודה הציונית ומתומכי המלחמה שבה ישראל השלימה את כיבוש הארץ.

 

ב-1969 הוא היה אחראי למה שנקרא "הפיתוח הכלכלי של השטחים המוחזקים" ובמסגרת זאת תמך במדיניות של ההתנחלות שהתחילה עם "קדומים".[1] בתקופתו בוצע הטבח של יום האדמה.

 

ב-1995 לאחר רצח רבין, נתמנה שמעון פרס כראש הממשלה בפועל וב-22.11.95 הושבע לראש ממשלה ושר הביטחון. בפברואר 2001, מונה שמעון פרס כשר החוץ בממשלת אריאל שרון ושימש בתפקידו עד ליציאת מפלגת העבודה מממשלת שרון בנובמבר 2002. בינואר 2005 חזר פרס כראש מפלגת העבודה לממשלת שרון, כיהן כמשנה לראש הממשלה, עזר לממשלת שרון בביצוע ההינתקות מעזה שנועדה לאפשר את המצור הנפשע על עזה.

 

לקראת הבחירות ב-2006, חבר למפלגתו החדשה של אריאל שרון מפלגת "קדימה" והתמנה שוב כמשנה לראש הממשלה, אהוד אולמרט. הוא היה אחראי להפצצת כפר כאנא בלבנון כאשר הצבא הישראלי הפציץ בדרום לבנון, ועשרות רבות נפגעו: לפחות 57 בני אדם נהרגו, ביניהם 21 ילדים, בעקבות קריסת בניין בן שלוש קומות בכפר כנא שבדרום לבנון. על פי הדיווחים - הבניין, ששימש כמקלט עבור פליטים מדרום לבנון, נפגע בתקיפה אווירית של חיל האוויר. מאוחר יותר דיווחו גורמי משטרה לבנונים, כי חמישה בני משפחה אחת, בהם שני ילדים, נהרגו.

 

ב-2007 נבחר פרס על ידי כנסת ישראל לכהונת נשיא המדינה.

 

אילו האו"ם לא היה נשלט על ידי המדינות האימפרילאיסטיות החברות במועצת הביטחון, במקום טקס ממלכתי הוא היה נקבר כפושע מלחמה.

 

במישור החברתי, יחד עם מודעי, הוא היה הארכיטקט של המדיניות הניאו ליברלית וההפרטות שיצרה בין השאר את שיטות הסופר-ניצול של העובדים.

 

יש המעיזים לכנות את פרס איש עם חזון של שלום וקדמה.

 

טוב עשתה הרשימה המשותפת שסירבה להשתתף בטקס הציוני. חברי הרשימה המשותפת והעומד בראשה, איימן עודה, לא פרסמו הודעת צער על מותו של שמעון פרס ועודה הצהיר: "יש לנו התנגדות חריפה לביטחוניסט של הכיבוש, שהביא את הגרעין למזרח התיכון." אין זה מפליא שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן השפיל עצמו והגיע לטקס כדי ללחוץ את ידו של נתניהו. לחיצת יד שתאפשר לנתניהו להמשיך ולהרחיב את ההתנחלויות ולהודיע כי אין פרטנר לשלום.

 

הערה שנוספה לאחר פרסום המאמר:

 

פרס היה ממצדדי הסכם אוסלו ועל כך הוא נחשב על ידי השמאל הציוני כאיש שלום לצדו של רבין. הסכם אוסלו בפועל נועד להפסיק את ההתקוממות העממית הפלסטינית ולאפשר לישראל להמשיך בהתנחלויות. הסכם אוסלו הוכיח שאין כל אפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, ההופכת מיום ליום למדינת אפרטהייד מהים עד הנהר. לא משנה עד כמה הרשות הפלסטינית תשרת את ישראל אין כזו אפשרות ורוב העם הפלסטיני גם מבין זאת.

 

[1] www.nrg.co.il/online/1/ART2/742/118.html