אחרי ה"ברקסיט" - תקופה סוערת ממתינה לפועלים ולמדוכאים בבריטניה

Nach dem Referendum zum BREXIT – Stürmische Zeiten stehen den ArbeiterInnen und Unterdrückten Britanniens bevor!

 

 

Statement of the Revolutionary Communist International Tendency (RCIT), www.thecommunists.net, 24.6.2016

 

 

 

1. An historic day has shattered Britain and the European Union. In the Referendum deciding whether to remain in or leave the EU 51.9%, of the British people voted in favor Brexit. Since the results were announced events have developed very quickly. Prime Minister David Cameron has resigned, the British Pound is at its lowest since 1985, and The London’s stock market closed with a loss of 7.5%, But London’s stock market is not the only financial markets which suffered from the result.

 

 

2. A new Black Friday hit the stock markets worldwide. Germany’s DAX index has dropped by 10% for longer time during the day - the same with Paris stock market. Even Tokyo’s Nikkei plunged by 7.92% and the Dow Jones dropped by 2.7%. However, the banks have been hit the hardest. The Commerzbank and the German Deutsche Bank had a loss of 17%. Banks at the London stock market plunged even by 25%! The BREXIT vote has obviously led to a stock-market-‘Hara-kiri’. The parasitic financial capital is shattered and the illusion that the Pro-EU forces would win the Referendum has created a huge financial crisis. Financial experts are even thinking about downgrading Britain’s Triple A. On this post-BREXIT Black Friday figures have shown that the unbelievable amount of 5 Trillion Dollars market capitalization has been eliminated. This is equal to double the economic output of Britain. The RCIT stands for the elimination of these freeloaders – the stock markets – and for the Nationalization of the assets in commodity trading at the stock markets!

 

 

3. The historical character of the BREXIT VOTE is not dominated by the short term consequences for the parasitic financial capital. The long term outcome of this historic referendum poses important questions. The results from Scotland and Northern Ireland are completely different to the ones of England and Wales. 55.8% of the votes from Northern Ireland and even 62% of the Scottish votes were in favor of remaining in the EU. Immediately after the referendum the Scottish Prime Minister Nicola Sturgeon announced that she wants a new referendum on the independence of Scotland. Also Sinn Fein argued immediately after the referendum for the independence of Northern Ireland and the creating of a united Ireland. The deputy First Minister of Northern Ireland, Martin McGuiness, asked the British government to enable a referendum on an independent Northern Ireland.

 

 

4. Those are the developments which the British bourgeoisie has tried to avoid: We are witnessing the breakup of the United Kingdom, whilst Northern Ireland has had a long tradition of struggle for independence against England; the Scottish working class has mainly economic interests which has led them to break with Britain. The privatizations and the cuts in the Health Care System, in the NHS led by London’s austerity plans for Britain are the main triggers for the Scottish working class to opt for Scottish independence. A huge part of the votes for remaining in the EU came from Scotland and Northern Ireland who feared more austerity packages dictated by London. Both, the bourgeois and the petit-bourgeois forces in Northern Ireland and Scotland hope to use BREXIT as a good chance to break with Britain without any problems (supported by and with the support of the EU).

 

 

5. The outcome of the Referendum was not only interesting because of the gap between the votes from Scotland and Northern Ireland compared with the ones from England and Wales. The huge gap between the votes coming from the younger and the older people is of special interest. More than 75% of the 18 to 24 years old voters were in favor of remaining in the EU. Even the majority, i.e. 56% of the 25 to 49 years old voters were in favor of remaining in the European Union. The victory of the UK first campaign was based on people who were over 50 years old! It is much more likely that the result would have looked different if the 16 and 17 years old youth had been allowed to vote. The RCIT called correctly for supporting neither the YES-Camp nor the NO-Camp in the referendum of the BREXIT. However, the RCIT demands the equal right of young people to vote from the age of 14. It is ridiculous to force such young people to work, to put them in jail if they are breaking the bourgeois law and to deny them basic democratic rights. In addition to this the youth have a much more progressive character which is also shown in the number of the supporters of UKIP, an emerging right-wing populist force. Young people under 21 years rarely support right wing parties like UKIP compared to all other age groups. The majority of UKIP supporters is over 45 years old and support Britain’s inhuman anti-migration laws.

 

 

6. The outcome of the referendum, the victory of the BREXIT campaign, is indeed ambivalent. In the first place the victory of the NO-campaigners is a protest against the politics of the British government. The huge majority of the British ruling class was in favor of the YES-campaign. Even the assassination of the Labor MP, Jo Cox, who was shot and stabbed by a radical right-wing activist, was used by the bourgeois media to mobilize for the YES-campaign. Indeed, all parties except UKIP were in favor of remaining in the EU. The NO-campaigners also focused to win the older voters by an obviously successful orientation towards their interests. The central slogan was to actively support the NHS instead of paying money to the European Union. They argued that the weekly paying from Britain of 350 Million Pound should be used for the health care system. This slogan was immediately rejected by UKIP after the referendum but it was not raised by them beforehand. However, it is undoubtedly the case that many voted for leaving the EU because of their fear of further migration. This fear was not evident in Scotland and Northern Ireland. In Scotland alone the problem is enormous and without migration there would be no chance to keep the economy working.

 

 

7. The Revolutionary-Communist International Tendency (RCIT) in opposition to the social-imperialists of the UK first campaign like the Socialist Party of England and Wales (SPEW, British section of the CWI), the Socialist Workers Party (SWP, British section of the IST) and the Stalinist Communist Party of Britain (CPB) were not in favor of the exit of imperialist Britain from the EU. The RCIT has chosen neither the way of the so-called Marxist supporters of the YES-campaign who are in reality part of a Pro-EU-social-imperialist strategy like the pro-Zionist Alliance for Workers' Liberty (AWL) and the Mandelite Socialist Resistance. Even our former comrades of the League for the Fifth International (LFI) have argued wrongly in favor of remaining in the European Union likewise Jeremy Corbyn. The RCIT chose revolutionary defeatism. Now the time has come to utilize the outcome of the referendum to strengthen the revolutionary forces in Britain and the whole of Europe!

 

 

8. The outcome of the referendum is a clear signal against the British government and has to lead in the right direction. Part of this is the formation of a new workers party on a revolutionary basis which is able to organize the working class and all oppressed who are frustrated by the politics of the existing parties. Now is the time to fight strongly against any kind of racism that is led against migrants and refugees. We have to fight for opening the borders and, for unlimited right of residence in Britain and for full equal rights for all migrants. Now is also the time to fight strongly against the austerity politics of the British bourgeoisie.  The fight against the cuts in the NHS is an important and progressive aspect which can bring the NO-Voters who are against the austerity politics of the British government together with the YES-Voters from Scotland. The fight against the privatization of the heath care system and the social system as such must go hand in hand with the slogan of the expropriation of the banks and the corporations under workers control!

 

 

9. In addition to this the slogan „British troops out of Northern Ireland!“ is essential for a revolutionary movement in Britain as well as the demand to withdraw all British troops out of semi-colonial countries.  The semi-colonial countries have to receive massive compensation for the exploitation of British imperialism and the super-rich. The superrich have to be expropriated as soon as possible! Last but not least the fight for an alternative to the imperialist European Union is important. Such an alternative should not be the same as practiced in Switzerland but instead a Britain which is part of the United Socialist States of Europe. Only through revolutionary uprisings, and the armed revolution of the workers and oppressed of Europe can lead to the United Socialist States of Europe. Britain is facing exciting times ahead.

 

 

10. Facing these exciting times is of such high and urgent importance that authentic revolutionary forces in Britain must build a united organization by their joint efforts! Such an organization has to be truly internationalist. It means that it has to fight consequently any kind of chauvinism –may it be pro-EU or pro-UK – and that such an organization has to combine revolutionary defeatism with the perspectives of the United Socialist States of Europe. It means that such an organization has to combine the fight against austerity and privatization with the demand for full equal rights for migrants and ethnic minorities and the demand for the opening of the borders for all migrants. It means that such an organization works as a part of an international Marxist organization instead of trying to exist as a national-isolated force. Such an organization has to be based on a Marxist program and the Leninist principles of party building. It means that such an organization is not orientating towards the middle class and the intellectuals but instead towards the broad layers of the working class and the oppressed.  It means that such an organization intervenes as an avant-garde organization in class struggle and fights against reformists and centrists. It means that such an organization works as a united collective on the base of united program, strategy and tactic and not as an agglomerate of individuals. To all class-conscious workers, to all oppressed and revolutionaries in Britain: Let us turn the exciting times ahead into revolutionary struggle! It’s high time to organize yourselves! Join the RCIT!

 

 

 

International Secretariat of the RCIT

 

 

 

We refer our readers also to the following essay:

 

The British Left and the EU-Referendum: The Many Faces of pro-UK or pro-EU Social-Imperialism; An analysis of the left’s failure to fight for an independent, internationalist and socialist stance both against British as well as European imperialism; By Michael Pröbsting, Revolutionary Communist International Tendency (RCIT); http://www.thecommunists.net/theory/british-left-and-eu-referendum/

 

 

 

אחרי ה"ברקסיט" - תקופה סוערת ממתינה לפועלים ולמדוכאים בבריטניה

 

גילוי דעת של הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT)

 

www.thecommunists.net

 

24.6.2016

 

1. יום היסטורי ריסק את בריטניה והאיחוד האירופי.51.9% מהבריטים הצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי ("ברקסיט"). מאז התפרסמו התוצאות החלו האירועים להתפתח במהירות רבה. ראש הממשלה דיוויד קמרון התפטר, הפאונד הבריטי ירד לשפל שלא היה מאז 1985, שוק המניות בלונדון נסגר עם 7.5% הפסדים. אולם הבורסה בלונדון לא הייתה היחידה שספגה הפסדים בעקבות התוצאות.

 

2. "יום שישי שחור" חדש היכה בשווקי המניות בעולם. מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-10% וכך גם הבורסה בצרפת. מדד הניקיי היפני צנח ב-7.92% והדאו ג''ונס ב-2.7%. אולם את המכה הקשה ביותר ספגו הבנקים. הקומרזבאנק והדויטשה באנק הפסידו 17% ואילו הבנק אוף לונדון התרסק ב-25%! הברקסיט ללא ספק הביא ל"חראקירי" של שוק המניות. ההון הפיננסי, הטפיל, התרסק והאשליה כי הכוחות הפרו-איחוד-אירופיים ינצחו במשאל הביאו למשבר פיננסי עצום. מומחים פיננסיים אפילו חוככים בדעתם לשנמך את דירוג ה"טריפל איי" של בריטניה. 5 טריליון דולר של רווחים קפיטליסטיים נמחקו כלא היו - סכום כפול מכלל התוצר של הכלכלה הבריטית. ה-RCIT תומך בחיסולם של המוסדות הטפיליים הללו - שווקי המניות - ובהלאמתם של הנכסים בשוק הסחורות במסגרת שווקי המניות.

 

3. האופי ההיסטורי של הברקסיט לא נמדד על פי ההשלכות לטווח הקצר על ההון הפיננסי הטפילי. ההשלכות ארוכות הטווח של משאל העם ההיסטורי הזה מציבות בפנינו שאלות חשובות. למשל, התוצאות בסקוטלנד ובצפון אירלנד שונות לחלוטין באשר באנגליה ובוויילס. 55.8% מהקולות בצפון אירלנד ו-62% אחוז מהקולות הסקוטיים תמכו בהישארות בגוש האירו. מייד לאחר משאל העם הודיעה ראש ממשלת סקוטלנד, ניקולה סטרוג'ן, כי היא רוצה במשאל עם חדש בנושא עצמאות סקוטלנד. כמו כן, מפלגת השין פיין האירית קראה מיידית לאחר משאל העם לקיום משאל עם בנושא עצמאות צפון אירלנד ואיחוד עם אירלנד. סגן ראש מממשלת צפון אירלנד, מרטין מק'גינס, ביקש מן הממשלה הבריטית לאפשר משאל עם לגבי עצמאות צפון אירלנד.

 

4. אלה התפתחויות שהבורגנות הבריטית ניסתה להתחמק מהן: אנו חוזים כעת בהתפרקותה של הממלכה המאוחדת. בעוד המאבק בצפון אירלנד לעצמאות מאנגליה הוא בעל מסורת ארוכה, למעמד הפועלים הסקוטי יש בעיקר אינטרס כלכלי לשבור מבריטניה. הההפרטות והקיצוצים במערכת הבריאות הממלכתית, אשר התבצעו בהובלת תכניות הצנע של לונדון עבור בריטניה, היו המניע העיקרי של פועי סקוטלנד לבחור בעצמאות. החשש מפני חבילות צנע נוספות מבית היוצר של לונדון הובילו רבים בסקוטלנד ובצפון אירלנד להצביע בעד הישארות באיחוד האירופי. הכוחות הבורגניים והזעיר בורגניים בצפון אירלנד וסקוטלנד מקווים לנצל את הברקסיט כדרך להתנתק מבריטניה ללא השלכות קשות מדי ובתמיכת האיחוד האירופי.

 

5. התוצאה של משאל העם לא הייתה מעניינת בגלל פער ההצבעות בין סקוטלנד וצפון אירלנד לעומת אנגליה ו-וויילס. יותר מעניין הוא הפער בין קולות הצעירים לעומת המבוגרים. יותר מ-75 אחוז מבני ה-18 - 24 הצביעו בעד הישארות באיחוד. אפילו בקרב גילאי 25 - 49 56% הצביעו כך. הניצחון של קמפיין "בריטניה תחילה" התבסס בעיקר על בני 50 ומעלה! בהחלט ייתכן כי לו היו מאפשרים לבני 16ו-17 להצביע התוצאות היו שונות בתכלית. ה-RCIT הוכיח שצדק כאשר סרב לתמוך באף אחד מן המחנות במשאל הברקסיט. ואף על פי כן, ה-RCIT דורש הענקת זכות הצבעה החל מגיל 14. מגוכח להוביל, מצד  אחד, מדיניות כלכלית שמאלצת בני נוער בגיל זה לצאת לעבודה או להיכנס לכלא במידה ואינם מקפידים לשמור על החוק הבורגני ומצד שני למנוע מהם זכויות דמוקרטיות בסיסיות. נוסף על כך, לבני הנוער יש כרגע אופי מתקדם יותר ביחס לשאר החברה כפי שהדבר בא לידי ביטוי במספר הנמוך של בני הנוער התומכים במפלגת הימין הפופוליסטית UKIP. צעירים מתחת לגיל 21 תומכים במפלגות ימין כ-UKIP לעיתים נדירות בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. רובם של תומכי UKIP עברו את גיל 45 ותומכים בחוקי ההגירה הבריטיים הבלתי-אנושיים.

 

6. התוצאה של משאל העם ונצחונו של קמפיין הברקסיט היא אמביוולנטית למדי. ראשית, נצחונם של תומכי העזיבה הוא מחאה כנגד מדיניות הממשלה הבריטית. הרוב הגדול בקרב המעמד השליט הבריטי תמך בהישארות באיחוד. אפילו הההתנקשות בחייה של חברת הפרלמנט ממפלגת הלייבור, ג'ו קוקס, אשר נורתה ונדקרה על ידי פעיל ימין קיצוני, נוצלה בידי התקשורת הבורגנית בכדי לגייס תמיכה למען קמפיין ההישארות. ואכן, כל המפלגות מלבד UKIP תמכו בהישארות. תומכי העזיבה התמקדו במיוחד במצביעים המבוגרים יותר בכך שפנו באופן מוצלח, כפי שהתברר, לאינטרסים שלהם. הסיסמה המרכזית הייתה לתמוך במערכת הבריאות הממלכתית במקום לשלם כסף לאיחוד האירופי. הם טענו שהמס השבועי בסך 350 מיליון פאונד שבריטניה משלמת לאיחוד, צריך ללכת למערכת הבריאות. כמובן שמייד לאחר המשאל מפלגת UKIP דחתה את הסיסמה, אולם לא רגע אחד לפני כן. אולם, אין מנוס מלהודות כי רבים הצביעו לעזוב את האיחוד האירופי משום החשש שלהם מפני גל הגירה נוסף. החשש הזה לא ניכר בסקוטלנד וצפון אירלנד. בסקוטלנד לבדה יש משבר עצום שללא הגירה אין סיכוי להמשיך ולהניע את גלגלי הכלכלה שלה.

 

7. הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT) לא תמך בכך שבריטניה תעזוב את האיחוד כפי שעשו ארגונים סוציאל-אימפריאליסטיים שלקחו חלק בקמפיין "בריטניה תחילה", כמו למשל המפלגה הסוציאליסטית של אנגליה ו-וויילס (SPEW, הסניף הבריטי של ה-CWI - תנועת "מאבק סוציאליסטי" בישראל), מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (SWP, הסניף הבריטי של ה-IST) והמפלגה הקומוניסטית של בריטניה (CPB) הסטליניסטית. אולם ה-RCIT גם לא בחר בדרכם של המרקסיסטים-בעיני-עצמם שתמכו בהישארות ושהם למעשה חלק מהאסטרטגיה הסוציאל-אימפריאליסטית מהסוג הפרו-איחוד-אירופי - למשל ארגון הברית למען חירות הפועלים (AWL), הפרו-ציוני והארגון המנדליסטי "התנגדות סוציאליסטית." אפילו חברינו לשעבר בליגה למען האינטרנציונל החמישי (LFI) טעו והביעו תמיכה בהישארות באיחוד, כמו גם ג'רמי קורבין. ה-RCIT בחר במדיניות ה"תבוסתנות המהפכנית".^[1] כעת הגיעה השעה לנצל את תוצאות משאל העם לחיזוק הכוחות המהפכניים בבריטניה ובאירופה כולה!

 

8. תוצאות משאל העם הן סימן להתנגדות לממשלה הבריטית ועליהן להוביל לכיוון הנכון. חלק מכך תהיה הקמתה של מפלגת פועלים על בסיס מהפכני אשר תהיה מסוגלת לארגן את מעמד הפועלים וכל המדוכאים המתוסכלים מן המדיניות של המפלגות הקיימות. הגיעה השעה להיאבק בעוצמה כנגד כל גילויי הגזענות כלפי מהגרים ופליטים. עלינו להיאבק למען פתיחת הגבולות ולמען זכות בלתי מוגבלת לתושבות בבריטניה ולמען זכויות שוות ומלאות לכל המהגרים. עכשיו הוא גם הזמן להיאבק בעוצמה כנגד מדיניות הצנע של הבורגנות הבריטית. המאבק כנגד הקיצוצים במערכת הבריאות הממלכתית עשוי להוות גורם מתקדם המאחד את מצביעי העזיבה המתנגדים למדיניות הצנע של הממשלה הבריטית ומצביעי ההישארות מסקוטלנד. המאבק כנגד הפרטת מערכת הבריאות והרווחה חייב לבוא יחד עם הקריאה לנשל את הבנקים והתאגידים תחת שליטת הפועלים!

 

9. נוסף על הקריאה להוציא את חיילי בריטניה מצפון אירלנד, על התנועה המהפכני בבריטניה לקרוא לנסיגה של כל החיילים הבריטים מן המדינות הסמי-קולוניאליות. המדינות הסמי-קולוניאליות זכאיות לפיצויים בקנה מידה מאסיבי על הניצול מצד האימפריאליזם הבריטי והסופר-עשירים. יש לנשל את הסופר-עשירים מוקדם ככל האפשר! כמו כן, יש חשיבות עליונה להצבת אלטרטנטיבה לאיחוד האירופי האימפריאליסטי. אין מדובר על מה שעושה שוייץ, אלא על היותה של בריטניה חברה באיחוד המדינות הסוציאליסטיות של אירופה. הדבר אפשרי רק באמצעות התקוממות מהפכנית והמהפכה החמושה של הפועלים והמדוכאים של אירופה. בריטניה עומדת בפני תקופה מרגשת במיוחד.

 

10. על מנת להתמודד עם התקופה הסוערת יש חשיבות עליונה לכך שכוחות מהפכניים אותנטיים בבריטניה יבנו ארגון מאוחד באמצעות מאמציהם המשותפים! על ארגון זה להיות אינטרנציונליסטית באמת. משמעות הדבר שהוא יאבק כנגד כל גילויי השוביניזם הלאומני בין אם פרו-איחוד-אירופי או פרו-בריטי וכמו כן הוא מוכרח לשלב מדיניות של "תבוסתנות מהפכנית" עם חזון האיחוד הסוציאליסטי של מדינות אירופה. משמעות הדבר כי הארגון הזה יהיה מוכרח לשלב את המאבק כנגד תכניות הצנע וההפרטה עם הדרישה לשוויון זכויות מלא למהגרים ולמיעוטים האתניים ולדרוש את פתיחת הגבולות בעבור כל המהגרים. משמעות הדבר כי על הארגון הזה לפעול כחלק מארגון מרקסיסטי עולמי במקום להתקיים ככוח מבודד ברמה הלאומית. על ארגון זה לבסס את עצמו על חזון מרקסיסטי והעקרונות הלניניסטיים של בניין המפלגה. משמעות הדבר כי הארגון אינו מזדנב אחר מעמד הביניים והאינטלקטואלים, אלא במקום זאת פונהה אל השכבות הרחבות של מעמד הפועלים והמדוכאים. משמעות הדבר כי ארגון כזה מוכרח להתערב כארגון אוונגרדי במאבק המעמדי ובמאבקים כנגד רפומיסטים וצנטריסטים. משמעות הדבר כי על הארגון לפעול כקולקטיב מאוחד על בסיס חזון, אסטרטגיה וטקטיקה מאוחדים ולא כאוסף של אינדיבידואלים. אנו פונים לכל הפועלים בעלי התודעה המעמדית, לכל המדוכאים והמהפכנים בבריטניה: בואו נהפוך את התקופה הסוערת הזו לתקופת מאבק מהפכני! הגיעה השעה להתארגן! הצטרפו אל ה-RCIT!

 

המזכירות הבינלאומית של ה-RCIT

 

אנו מזמינים את קוראינו לעיין גם במאמר הבא העוסק בשמאל הבריטי ויחסו למשאל העם:

 

השמאל הבריטי ומשאל העם בשאלת ההישארות באיחוד האירופי: ריבוי הפרצופים של הסוציאל-אימפריאליזם הפרו-בריטי והפרו-איחוד-אירופי; ניתוח כישלונו של השמאל להיאבק למען עמדה עצמאית, אינטרנציונליסטית וסוציאליסטית הן כנגד האימפריאליזם הבריטי והן כנגד האימפריאליזם האיחוד-אירופי; מאת מיכאל פרובסינג, הזרם הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT).

 

http://www.thecommunists.net/theory/british-left-and-eu-referendum

 

 

Stellungnahme der Revolutionär-Kommunistischen Internationalen Tendenz (RCIT), www.thecommunists.net, 24.6.2016

 

 

 

 

1. Ein historischer Tag hat ganz Britannien und sogar die Europäische Union erschüttert. Im Referendum zum Verbleib oder Austritt aus der EU hat die britische Bevölkerung mit einer Mehrheit von 51,9% für den Austritt gestimmt. Seit der Verkündigung des Ergebnisses haben sich die Ereignisse überschlagen. Premierminister David Cameron ist zurückgetreten, das Britische Pfund befindet sich auf seinem niedrigsten Stand seit 1985, die Londoner Börse erlebt eine rasant schnelle Talfahrt und stürzte um 7,5 Prozentpunkte ab. Damit steht sie allerdings nicht alleine dar.

 

 

2. Ein weiterer schwarzer Freitag erfasste den Aktienmarkt weltweit. Der DAX verlor zeitweise mehr als 10 Prozentpunkte, ebenso reagierte die Pariser Börse. Selbst der Nikkei in Tokio verlor 7,92 Punkte und der Dow Jones fiel um 2,7 Prozentpunkte. Am härtesten hat es allerdings die Banken getroffen. Unglaubliche 17 Prozentpunkte büßten die Commerzbank und die Deutsche Bank ein. In London verloren die Banken gar ein Viertel ihrer Punkte! Das Brexit hat ein regelrechtes Aktien-Harakiri verursacht. Das parasitäre Finanzkapital ist erschüttert, hatte es doch bis kurz vor Abstimmungsende fast schon mit einem Sieg für den Verbleib in der EU gerechnet. Moody‘s überlegt sogar eine Abstufung der Bonität Britanniens, weg vom AAA. Weltweit sollen an dem Post-Brexit Freitag unglaubliche 5 Billionen Dollar an Börsenwert vernichtet worden sein. Das entspricht der doppelten Wirtschaftsleistung Großbritanniens. Die RCIT steht für die Abschaffung dieser größten Schmarotzer - der Börsen – und für die Verstaatlichung des im Rohstoffhandel an den Börsen investierten Vermögens!

 

 

3. Das Historische am Brexit sind aber gar nicht so sehr die kurzzeitigen Konsequenzen für das schmarotzende Finanzkapital. Viel interessanter sind die langfristigen Folgen dieser historischen Abstimmung. Die Ergebnisse aus Schottland und Nordirland sind der komplette Gegensatz zum Wahlergebnis in England und Wales. 55,8% der Stimmen in Nordirland und sogar 62% der Stimmen in Schottland waren für den Verbleib in der EU. Kurz nach dem Referendum hat die schottische Ministerpräsidentin Nicola Sturgeon schon eine Abstimmung in Schottland über die Lostrennung von Großbritannien angekündigt. Ebenso hat Sinn Fein für eine Loslösung Nordirlands von Großbritannien und für ein vereintes Irland knapp nach dem Referendum plädiert. Der stellvertretende Erste Minister Nordirlands, Martin McGuinness, forderte die britische Regierung auf ein Referendum zur Frage der Trennung Nordirlands zuzulassen.

 

 

4. Gerade diese Entwicklungen hat die britische Bourgeoisie befürchtet: Das Vereinte Königreich ist bald alles andere als vereint. Während Nordirland eine lange Geschichte des heldenhaften Unabhängigkeitskampfes gegen England vorweist ist die ArbeiterInnenklasse Schottlands an einem Bruch mit der britischen Regierung aus vor allem ökonomischen Gründen interessiert. Gerade die Privatisierungen und die Verschlechterung des Gesundheitssystems durch das Spardiktat aus London treibt die schottische ArbeiterInnenklasse zu den Austrittsbefürwortern. Etliche der Stimmen aus Schottland aber auch Nordirland für den Verbleib in der EU waren in erster Linie Stimmen, die aus Angst vor einer noch größeren Bevormundung durch London abgegeben wurden. Sowohl die bürgerlichen aber auch kleinbürgerlichen Kräfte in Nordirland und Schottland hoffen das Brexit nun dazu nützen zu können (durchaus mit Unterstützung der EU) problemlos mit Britannien brechen zu können.

 

 

5. Das Besondere am Referendum war nicht nur der große Unterschied zwischen den Ergebnissen aus England und Wales im Vergleich zu Schottland und Nordirland. Interessanterweise gab es bei der Abstimmung auch ein sehr großes Gefälle zwischen Jung und Alt. Unter den 18 bis 24 Jährigen waren ganze 75% für den Verbleib in der EU. Ebenso haben noch ganze 56% der 25 bis 49 Jährigen für den Verbleib gestimmt. Der Wahlsieg für das Brexit war daher vor allem eine Entscheidung der über 50 Jährigen! Es ist sehr wahrscheinlich, dass es zu einem anderen Gesamtergebnis gekommen wäre wenn auch die 16 und 17 Jährigen zur Abstimmung zugelassen worden wären. Die RCIT hat für das Referendum zum Brexit richtigerweise dazu aufgerufen weder den Austritt noch den Verbleib zu wählen. Unabhängig davon fordert die RCIT, dass Jugendliche schon ab einem Alter von 14 Jahren das volle Wahlrecht erhalten. Wer arbeiten gehen darf und in Strafanstalten gesteckt werden kann, soll auch alle demokratischen Rechte zugesprochen bekommen. Gerade unter den Jugendlichen ist die Zahl der Befürworter von UKIP, einer stärker werdenden rechtspopulistischen Partei, unter dem Durchschnitt. Die meisten UKIP Wähler sind über 45 Jahre alt. Ebenso ist gerade ab dieser Altersgrenze die Zahl derer besonders hoch, die für eine harte Anti-Migrationspolitik Britanniens sind.

 

 

6. Das Brexit-Ergebnis bietet tatsächlich ein zwiespältiges Bild. Der Sieg der Befürworter des EU-Ausstiegs ist in allererster Linie ein Abstrafen der Britischen Regierung. Die britische Bourgeoisie hat in ihrer absoluten Mehrheit den Verbleib in der EU gewünscht. Selbst das Attentat auf eine britische Abgeordnete, Jo Cox, die von einem Rechtsradikalen erschossen und niedergestochen wurde, ist medial ausgeschlachtet worden um für einen Verbleib in der EU zu mobilisieren. Bis auf UKIP waren tatsächlich alle Parlamentsparteien für den Verbleib in der EU. Auch haben die Befürworter des Austritts die älteren Generationen mit einer starken Kampagne angeworben. Sie haben die Losung erhoben die 350 Millionen Pfund, die Britannien wöchentlich an die EU zahlt stattdessen für das NHS, das Gesundheitssystem zu nutzen. Eine Losung von der sich UKIP umgehend nach dem Referendumsergebnis scharf distanziert hat und das es auch davor nie erhoben hat. Es lässt sich allerdings auch nicht abstreiten, dass etliche Stimmen bei diesem Referendum auch gegen die EU gegeben wurden aus Angst vor weiterer Migration. Eine Sorge, die sich weder in Nordirland noch in Schottland niedergeschlagen hat. Allein in Schottland ist die Überalterung so enorm, das nur eine starke Migration die Wirtschaft aufrecht erhalten wird können.

 

 

7. Die Revolutionär-Kommunistische Internationale Tendenz (RCIT) hat im Gegensatz zu den Sozial-Imperialisten der „UK First“ Kampagne, der Socialist Party England and Wales (SPEW, britische Sektion des CWI), der Socialist Workers Party (SWP, britische Sektion des IST) und der stalinistischen Communist Party Britain (CPB) nicht für den Bruch des imperialistischen Britannien mit der EU aufgerufen. Die RCIT hat aber ebenso wenig den Weg der „marxistischen“ Befürworter des YES-Camp gewählt, die in Wirklichkeit den Kurs von Pro-EU-Sozialimperialisten fahren, wie das die pro-zionistische Alliance for Workers' Liberty (AWL) und die Mandelisten von Socialist Resistance getan haben. Selbst unsere ehemaligen Mitstreiter der Liga für die Fünfte Internationale (LFI) haben falscherweise für den Verbleib in der EU aufgerufen, ebenso wie Jeremy Corbyn. Die RCIT hat den Weg des revolutionären Defätismus gewählt. Es ist jetzt Zeit, das Ergebnis des Referendums zu nützen um die revolutionären Kräfte in Britannien und gesamt Europa zu stärken!

 

 

8. Das Ergebnis ist ein klares Signal gegen die britische Regierung und muss in die richtige Richtung gezogen werden. Dazu gehört der Aufbau einer neuen ArbeiterInnenpartei auf revolutionärer Grundlage, die die von den Parlamentsparteien frustrierte und enttäuschte ArbeiterInnenklasse und die Unterdrückten Britanniens organisiert. Gerade jetzt muss der Kampf gegen jeglichen Rassismus gegenüber Migranten und Flüchtlingen geführt werden. Stattdessen gilt es für offene Grenzen zu kämpfen, für das uneingeschränkte Bleiberecht und für volle Gleichberechtigung aller MigrantInnen. Gerade jetzt muss auch der Kampf gegen das Spardiktat der britischen Bourgeoisie geführt werden. Vor allem der Kampf gegen Einsparungen im NHS ist ein wichtiger und in sich fortschrittlicher Aspekt, der viele Befürworter des Brexit mit den Gegnern des Brexit aus Schottland eint. Der Kampf für den Ausbau des Gesundheitssystems wie allgemein des Sozialsystems muss Hand in Hand gehen mit der Enteignung der Banken und Konzerne unter Kontrolle der Beschäftigten!

 

 

9. Darüberhinaus muss der Abzug der imperialistischen, britischen Truppen aus Nordirland wie auch aus allen halbkolonialen Ländern muss eine zentrale Losung einer revolutionären Bewegung in Britannien sein. Ebenso muss Wiedergutmachung an alle halbkolonialen Länder geleistet werden, die Britannien blutig ausbeutet um seine Superreichen zu erhalten. Diese müssen umgehend enteignet werden! Last but not least ist der Kampf für eine wirkliche Alternative zur imperialistischen EU entscheidend. Das ist nicht ein Britannien nach dem Modell der Schweiz, sondern ein Britannien als Teil der Vereinigten Sozialistischen Staaten von Europa. Diese können nur auf dem Weg des revolutionären Aufstands, der bewaffneten Revolution der ArbeiterInnen und Unterdrückten Europas erkämpft werden. Britannien geht einer stürmischen Zeit entgegen.

 

 

10. In dieser stürmischen Zeit ist es absolut vordringlich, dass sich die authentisch revolutionären Kräfte in Britannien in einer gemeinsamen Organisation vereinigen! Eine solche Organisation muss von ihrem ganzen Wesen internationalistisch sein. Das bedeutet, dass sie konsequent jede Form des Chauvinismus – sei es pro-EU oder pro-UK – ablehnt und den revolutionären Defeatismus in Britannien mit der Perspektive der Vereinigten Sozialistische Staaten von Europa verbindet. Das bedeutet, daß sie den Kampf gegen Austerität und Privatisierungen mit der Forderung nach absoluter Gleichberechtigung der MigrantInnen und ethnischen Minderheiten sowie für Offene Grenzen für MigrantInnen verbindet. Das bedeutet, dass eine solche Organisation keine national-isolierte Existenz führt, sondern Teil einer internationalen marxistischen Organisation ist. Eine solche Organisation muss auf der Grundlage des marxistischen Programms sowie der leninistischen Prinzipien des Parteiaufbaus stehen. Das bedeutet, dass sie sich im Aufbau vorrangig nicht auf die Mittelschicht und die Intellektuellen orientiert, sondern auf die breiten Schichten der Arbeiterklasse und der Unterdrückten. Das bedeutet, dass sie als eine Avantgardeorganisation im Klassenkampf interveniert und gegen die falschen, reformistischen und zentristischen Führungen ankämpft. Das bedeutet, dass sie als ein einheitliches Kollektiv mit einheitlichen Programm, Strategie und Taktiken auftritt und nicht als Agglomerat von Individuen. An alle klassenbewussten Arbeiterinnen und Arbeiter, an alle Unterdrückten und RevolutionärInnen Britanniens: Lasst uns die stürmischen Zeiten für den revolutionären Kampf nützen! Es ist höchste Zeit sich zu organisieren! Schließt euch der RCIT an!

 

Internationales Sekretariat der RCIT

 

Wir verweisen unsere Leserinnen und Leser auf folgendes Essay:

 

The British Left and the EU-Referendum: The Many Faces of pro-UK or pro-EU Social-Imperialism; An analysis of the left’s failure to fight for an independent, internationalist and socialist stance both against British as well as European imperialism; By Michael Pröbsting, Revolutionary Communist International Tendency (RCIT); http://www.thecommunists.net/theory/british-left-and-eu-referendum/